במהלך השבעה באוקטובר התקבלו במד"א 4,097 פניות. 1,612 (39.3%) מתוכן נקשרו ישירות למתקפה עצמה, 893 (21.8%) יוחסו לנפגעי נפילות רקטות שגרמו גם לנזק ושריפות, 686 (16.7%) נקשרו למעשים אלימים כגון ירי ו-33 (0.8%) מקרים היו מעורבים בהובלת נפגעים למנחתי מסוקים, בעיקר לצורך העברת נפגעי טראומה לבתי חולים. כך עולה ממחקר שעוסק באתגרים שעימם התמודדו צוותי הרפואה האזרחיים בשטח ושממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת International Journal of Public Health.
עוד בעניין דומה
הנתונים נלקחו ממאגרי מד"א שאחראים על יותר מ-95% מפינוי באמבולנסים בארץ. נמצא כי בחלק מהמקרים פינוי באמבולנס בודד היה של 4-7 נפגעים. בהתייחסות לחומרת המקרים עולה כי 512 (32.7%) מהאירועים כללו פציעות קשות או רב מערכתיות, 170 (10.5%) היו פציעות קלות ו-118 (7.3%) מאופיינים בתגובות חרדה או מתח. רק שתי קריאות למד''א היו תחת הסיווג "אירוע ללא נפגעים".
זירת טרור נרחבת עם 1,200 נרצחים ויותר מ-9,000 פצועים היא אירוע בסדר גודל מגה-המוני ובדו"ח, המשותף לאוניברסיטת בן גוריון בנגב ולמד"א, נעשה ניתוח של רצף האירועים הרפואיים, החל מהשעה 6:30 בבוקר שבת השבעה באוקטובר ועד לשעה 23:59 באותו היום. הדו"ח נכתב במטרה לתעד את המענה הרפואי שניתן באותו יום ובכדי להסיק תובנות לצורך שיפור מענה לאירועים עתידיים, למשל הצורך בניהול מרכזי למענה רפואי כמו פינוי ראשוני ושניוני של נפגעים להמשך טיפול בבתי חולים.
מערכת הבריאות התמודדה בשבעה באוקטובר עם זרם חסר תקדים של נפגעים כשהטיפול ניתן תוך כדי נפילת טילים בחלק מהמקרים ואזעקות במקרים אחרים. "מערכת הבריאות, במיוחד באזור הדרום, נבחנה במלוא יכולותיה, עיקר העומס הוטל על שירותי טרום בית החולים (מד"א) והן על מתקני בתי החולים. המרכז הרפואי סורוקה קיבל 572 נפגעים ביום בין 7:30 בבוקר ל-21:00, עם סך של 676 חולים במהלך 24 השעות הראשונות. המרכז הרפואי ברזילי טיפל ביותר מ-420 נפגעים. בתי חולים בישראל קיבלו בסך הכל 2,290 פצועים ב-7 באוקטובר בלבד", כתבו המחברים.
בהשוואת שיעור התמותה במתקפה השבעה באוקטובר לאר"ן אחר, זה של 11 בספטמבר, החוקרים מציינים כי המתקפה על ישראל היתה גדולה פי 13 מהמתקפה על ארה"ב. היחס בין הנפגעים במתקפה בישראל לשיעור שווה של נפגעים באוכלוסיית ארה"ב היה קרוב ל-40,000 מקרי מוות.
"עשרות צוותי מד"א פעלו כבר בדקות הראשונות להצלת חיים לנפגעים ממטחי הטילים ומירי תוך סיכון חייהם ממש. לצערנו, ארבע אנשי צוות נרצחו ועוד ארבעה נפצעו. אתרי טיפול ראשוניים שנפתחו בתחנות מד"א ובמקומות שונים בעוטף הפכו לאבן שואבת לנפגעים. הטיפול המהיר והמקצועי הביא להצלת מאות רבות של פצועים במצב קשה", ציין מנכ"ל מד"א, אלי בין.
כותבי הדו"ח מדגישים את ההכרח לחזק ולשפר את חוסנה של מערכת הבריאות להתמודדות עם אירועים כאלה. הדבר כרוך, בין היתר, בניהול מרכזי של היבטים שונים של אירועים מרובי נפגעים הכוללים שיפור התקשורת והתיאום בין גורמי המענה, וייעול תהליכי הפינוי הראשוני והמשני של הנפגעים.
''צריך לדאוג לבריאותם ורווחתם של אנשי הצוות הרפואי אשר עברו ועדיין עוברים חוויות לא פשוטות קשות מאז תחילת הלחימה והם נמצאים בסיכון גבוה לסבול מטראומה, שחיקה ועוד השלכות נפשיות שליליות עקב האירועים מאז תחילת הלחימה'', ציינה ד''ר סתיו שפירא, מכותבי המחקר.
״הטבח שהתקיים בשבת השחורה של השבעה באוקטובר הינו אירוע חסר תקדים מהיבטים רבים. ועדת בדיקה של משרד הבריאות בודקת כעת את ניהול המצב הבלתי אפשרי של פינוי פצועים והרוגים בהיקפים בלתי נתפשים. עם כל הקושי והכאב, מחובתנו לנתח את ניהול הפינוי והוויסות של הפצועים בכדי ללמוד להמשך״, הוסיף פרופ׳ נדב דוידוביץ', ממחברי המחקר.
במסקנות כתבו החוקרים כי כדי לשמור על חוסן יש לאמץ גישה ריכוזית לניהול מצבי אר"ן וכי הדבר כרוך בהקמת ערוצי תקשורת יעילים לחילופי מידע יעילים בין גורמי חירום, תיאום ארצי של משאבים טרום-אשפוזיים לפריסה מהירה של צוותי פינוי וניהול מערכתי של פינוי חולים ראשוני ומשני כאחד כדי לייעל את הטיפול בחולים והקצאת המשאבים.
קבוצת המחקר כללה את ד"ר אלי יפה, ד"א אורן וכט, פרופ' נדב דוידוביץ, ד"ר רפי סטרוגו, עו"ד אורן בלושטיין, עדו רוזנבלט, אלי בין, וד"ר סתיו שפירא.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
