• ד״ר דרגן קרברושיץ: יו"ר
  • ד"ר זכי עאסי: גזבר
  • ד"ר דן ארבל: מזכיר
  • ד"ר ענבל סמוק: אחראית ועדת בחינות
מגזין

נסים ורפואות

"דוקטורס אונלי" בפרויקט מיוחד לחג החנוכה עם שמונה מקרים שטופלו במקצועיות ובמסירות על ידי רופאים וצוותי בתי החולים וזכו בשנה האחרונה לכותרת "נס רפואי"

חג החנוכה, שמציין את נס המלחמה ונס פך השמן, הוא הזדמנות טובה לחזור אל המקרים הרפואיים, שבזכות עבודה מקצועית, תושיה ונחישות, הצליחו רופאים ואנשי צוות רפואי לרפא, להציל חיים ולזכות את המקרים הללו בכותרת "נס רפואי". הנה שמונה מקרים שטופלו בבתי החולים בישראל במהלך שנת 2019:

"שיבא": ניתוח ראשון מסוגו בעולם לשחזור קרע מלא של קנה הנשימה בילדה בת ארבע, שנחנקה משאיפת ענב, הציל את חייה

פרופ' אלון בן נון, מנהל מחלקת ניתוחי חזה ב"שיבא". "הצלחנו להשיג אטימה מלאה של הקנה"

א', ילדה בריאה בת ארבע, השתנקה ונחנקה בעת שהותה בגן הילדים כתוצאה משאיפה של ענב שחסם את קנה הנשימה. בשטח בוצעו פעולות החייאה ראשוניות על ידי צוות הגן וצוות מד"א. הילדה פונתה במצב קריטי לבית החולים לניאדו בנתניה ומשם, לאחר ייצוב ראשוני, הועברה למחלקת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים לילדים ספרא במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, כשהיא מורדמת ומונשמת במצב קריטי ועם סיכויי הישרדות נמוכים מאוד.

הערכה מהירה של מצבה על ידי צוות טיפול נמרץ ילדים בראשות פרופ' גידי פרת וצוות ריאות ילדים, בראשות פרופ' אורי אפרתי, הדגימה קרע של כל הקיר האחורי של קנה הנשימה בבית החזה. צינור ההנשמה מוקם בכניסה לריאות על מנת לאפשר המשך הנשמה ולמנוע מוות מיידי.

בדיון רב תחומי עם צוותי טיפול נמרץ ילדים, ריאות, ניתוחי חזה, אף אוזן גרון והרדמה, הוחלט כי אופציה ניתוחית כעת עם סיכויי הצלחה נמוכים מאוד מסכנת את חייה במיידי. הוחלט לייצבה עם טיפול שמרני וצינור הנשמה ששומר על הולכת האוויר בקנה, כי ייתכן שהרקמות תוכלנה לרפא את הקרע סביב הטובוס. היה ברור כי לאור חומרת הנזק, כל התערבות תהיה מורכבת מאוד ועלולה לגרום למותה המיידי של הילדה.

על מנת להוריד את לחצי ההנשמה ולאפשר ייצוב טוב יותר, הילדה חוברה למכשיר ECMO המאפשר חמצון הדם שלא דרך הריאות.

למרות הטיפול המיטבי, בדיקות ה-CT והברונכוסקופיה לביקורת הדגימו כי בניגוד לציפיות, לא היתה הטבה אלא שניכרה אפילו החמרה בגודל הקרע.

בשלב הזה היה ברור כי אין מנוס מהתערבות ניתוחית לשחזור קנה הנשימה על מנת לנסות להציל את הילדה. הצוות הרפואי התייעץ עם עמיתים בארץ ובעולם לגבי הגישה הניתוחית, אך מעשית לא היה ניסיון קודם עם קרע באורך כזה גם במקומות אחרים בעולם ואין דיווח או תיאור של טכניקה לטיפול במצב מסוג זה בספרות הרפואית. מכאן גם היה ברור כי הסיכון הניתוחי מוגבר מאוד והסיכוי להצלחה נמוך, אך מצבה של הילדה החל להידרדר ולא היה מנוס מהתערבות ניתוחית.

הניתוח נקבע לאחר הסבר וקבלת הסכמת ההורים שהיו מודעים למצב ונתנו את אמונם ותמיכתם לצוות המטפל לכל אורך הדרך, למרות המצב הקשה. תכנית הניתוח היתה לבצע תחת חיבור ל-ECMO "קצירה" של שני שרירים בינצלעיים עם מעטפת הצלע על מנת לבנות מהם את הקיר החסר של קנה הנשימה.

פרופ' אלון בן נון, מנהל מחלקת ניתוחי חזה, תיאר את הניתוח: "פתחנו את החזה, הוצאנו את הצלע הרביעית ולקחנו את מעטפת הצלע ואת השריר הבינצלעי מעליה ומתחתיה על מנת להשיג רוחב מספק לבניית קיר אחורי לקנה. לשמחתנו, השרירים היו טובים כי לפני האירוע היא היתה ילדה בריאה וחזקה ויכולנו לנצל את השרירים עם אספקת הדם שלהם ולהביא אותם מהדופן החיצונית פנימה, לתוך בית החזה, עד בסיס הצוואר כדי לשחזר את קנה הנשימה. לאור איכות הרקמה, הצלחנו להשיג אטימה מלאה של הקנה. בסיום הניתוח בוצע שחזור של דופן החזה על מנת לגשר על הרקמה החסרה".

פרופ' אפרתי סיפר: "מספר ימים לאחר הניתוח עשינו ברונכוסקופיה להערכת מצב הקנה. הקנה נראה מושלם. עשינו את הבלתי ייאמן. רופאי טיפול נמרץ הורידו אותה בהדרגה ממכשיר ה-ECMO אחרי שלושה שבועות שבמהלכם לא נשמה לבדה".

פרופ' פרת הוסיף: "השלב לאחר הניתוח הוא לא פחות חשוב, קנה הנשימה עדיין רגיש מאוד והתפרים הפנימיים עלולים להיקרע בכל רגע נתון. הצוות הרפואי והסיעודי של טיפול נמרץ ילדים הפגין מסירות אין קץ ונאלץ לנקוט באמצעי זהירות יוצאי דופן על מנת למנוע פגיעה חוזרת בקנה עד להוצאת צינורית ההנשמה והעברתה לנשימה עצמונית. מיטב המומחים מהקשת הטיפולית שיתפו פעולה באופן המאפיין את 'שיבא', שהוביל להצלחת הטיפול".

לאחר התאוששותה, הועברה א' למחלקת שיקום ילדים, שם החלו טיפול שיקומי שכלל פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת וטיפול וליווי רגשי לילדה ולהוריה. אט אט חוזרת עתה המשפחה למסלול החיים הנורמלי לאחר הטראומה הקשה והבלתי צפויה שעברה.

"הלל יפה": כנגד כל הסיכויים ולאחר התקף לב חמור, התעורר המורה הצעיר לחיים בחדר הצנתורים

צוות מערך הלב שטיפל בי' (מימין לשמאל): אורית נחום, ד"ר יניב לוי, רינת מלכה, המטופל י', פרופ' אריאל רוגין וסולימאן חאטר בחדר הצנתורים ב"הלל יפה"

טיפול מהיר ומקצועי של צוות ניידת טיפול נמרץ ומערך הלב במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה הצילו את חייו של י', בן 42, מורה למתמטיקה מפרדס חנה. "הכל התחיל בבוקר. התעוררתי מהשינה והגשתי לחץ בחזה, קוצר נשימה והתחלתי להזיע. הבנתי מיד שמשהו לא טוב קורה לי וחייגתי למד"א", סיפר י'.

צוות האמבולנס שהגיע למקום ביצע בדיקת אק"ג, שבה נראה אוטם חד בשריר הלב. הצוות יצר מיד קשר טלפוני עם היחידה לטיפול נמרץ לב ב"הלל יפה", במטרה ליידע את הצוות כי הם בדרכם לבית החולים.

"מתיאור מצבו של י' על ידי צוות האמבולנס, הבנו שמדובר באדם שמגיע עם אוטם שריר הלב וכי יהיה צורך בצנתור", הסביר ד"ר יניב לוי, רופא בכיר במערך הלב. "עוד תיאר הצוות כי בזמן הנסיעה הופיעו הפרעות קצב קטלניות וי' נזקק להחייאה ולמכות חשמל. מצבו הוסיף להידרדר, ליבו למעשה הפסיק לפעום והוא חובר למכשיר עיסוי חיצוני, בלעדיו הוא היה מוגדר מת".

מנהל מערך הלב ב"הלל יפה", פרופ' אריאל רוגין, יחד עם ד"ר לוי, ביצעו את הצנתור המורכב בעוד שי' שרוי ללא דופק, תוך כדי החייאה. לאחר מאמצים מורכבים, הם הצליחו לאתר את העורק החסום, פתחו אותו והחזירו את הדופק. י' הועבר במצב מונשם ליחידה לטיפול נמרץ לב, ולאחר השגחה מתמדת, קפדנית ומסורה, התעורר וחזר להכרה מלאה, ללא כל נזק נוירולוגי ועם תפקוד לב כמעט תקין.

"י' הגיע אלינו ללא רוח חיים וקיבל את חייו בחזרה בחדר צנתורים", אמר פרופ' רוגין. "מעטים המקרים שבהם נתקלתי, אם בכלל, במהלך חיי המקצועיים, שבהם זכיתי להשיב לחיים אדם במצב שכזה, בפרט לאור העובדה שהוא אינו סובל מנזק נוירולוגי או לבבי כלשהו. זה בגדר נס רפואי".

עוד הוסיף פרופ' רוגין כי קיימת חשיבות רבה לפתיחה מהירה של עורק חסום ולכן צוות האמבולנס פעל במיומנות רבה, הן בשלב האבחון והן בהפניה המהירה ישירות לחדר הצנתורים. "הזמן הוא מרכיב קריטי כאן, שכן כל דקה קובעת ויכולה למנוע נמק וצלקת של שריר הלב", סיכם פרופ' רוגין.

"הדסה עין כרם": ניתוח כפול ליולדת עם גידול במוח הציל את חיי בנה

מנותחת המוח והקיסרי במחלקה לנוירוכירורגיה ב"הדסה עין כרם". "הסרת הגידול בהריון עלולה היתה לגרום לדימום מוגבר מהגידול בגלל זרימת הדם המוגברת בגוף האם"

ג', בת 28 ממרכז הארץ, היתה בחודש השישי להריונה כשלפתע התחילה לסבול מירידה בשמיעה באוזן שמאל. ג', אמא לשניים, הבינה שמשהו אינו כשורה ולבסוף החליטה להיבדק. כך גילתה שהיא והעובר שלה בסכנה.

"כששוחחתי בסלולרי, שמתי לב שהשמיעה באוזן ימין לא טובה. בהתחלה חשבתי שזה משהו טכני בטלפון עד שהעברתי מאוזן לאוזן והבנתי שבאוזן שמאל אני שומעת מצוין והבעיה היא אצלי. בתחילה לא ייחסתי לזה חשיבות והייתי בטוחה שזה יעבור".

מספר ימים אחר כך התחילה לסבול מכאבי ראש חזקים ופנתה מיידית למיון בבית חולים גדול במרכז הארץ. "בבדיקות שביצעו לי שם על ידי גינקולוג בגלל ההריון, היו בטוחים שאלו תופעות הקשורות להריון אבל המליצו לי לחכות לנוירולוג. כשהוא הגיע, הבנתי שהשתנו לי החיים", סיפרה ג'.

בבדיקה ידנית שביצע הרופא הנוירולוג, הוא הבחין שיש לג' בעיה נוירולוגית, היא נשלחה לבצע בדיקת CT וכשהתוצאות הגיעו, הבינה ש"כל חיי התהפכו", לדבריה. "הרופאים הסבירו לי שנמצא בראשי גידול בשם מנינגיומה, שישב ממש צמוד לגזע המוח ולחץ עליו".

ג' אושפזה למשך שבועיים בבית החולים ועברה בדיקות מקיפות, אחריהן שוחררה לביתה ונאמר לה לקבוע תור לניתוח להסרת הגידול רק אחרי הלידה. אבל המציאות רצתה אחרת – "שבועיים אחרי השחרור התחיל טשטוש בראייה וסחרחורות ממש חזקות, חזרתי לבית החולים, ביצעו לי בדיקת MRI חוזרת ואבחנו שהגידול גדל. אשפזו אותי ובמשך שבוע התלבטו ולא ידעו מה לעשות. הייתי בשבוע 28 להריון".

לאחר דיוני הרופאים בבית החולים במרכז הארץ, הוחלט להעביר את ג' לטיפול בבית חולים הדסה עין כרם בירושלים וכבר באותו יום אכן הגיעה לשם.

ד"ר אמיל מרגולין, מנתח בכיר במחלקה לנוירוכירורגיה ב"הדסה עין כרם", סיפר על המקרה: "ג' הגיעה אלינו בשבוע 28 להריון עם גידול בשם מנינגיומה שלחץ לה על גזע המוח ועל המוח הקטן. מנינגיומה הוא גידול שכיח שאנו רואים בדרך כלל במוח או בחוט השדרה ובמרבית המקרים הוא שפיר. במקרים נדירים ביותר הוא ממאיר.

"בשל מעורבות ההורמונים בהריון, הגידול גדל מהר וידענו שלא נוכל לחכות עד ללידה על מנת לנתח את האם מאחר ולחץ שיצר הגידול במוח ועל גזע המוח עלול היה לעשות נזק בלתי הפיך לראייה ולשמיעה של האם ואף סיכן את חיי העובר".

מיטב הרופאים בבית החולים – נוירוכירורגים, מרדימים, גינקולוגים ומומחים ברפואת פגים – דנו, בראשותו של מנהל המחלקה הנוירוכירורגית, פרופ׳ יגאל שושן, במצבה של ג'. "היינו צריכים לשבת כולם יחד ולחשוב על כל האופציות העומדות לרשותנו", מתאר ד"ר מרגולין. "הסרת הגידול בהריון עלולה היתה לגרום לדימום מוגבר מהגידול בגלל זרימת הדם המוגברת בגוף האם, דבר שהעמיד בסכנה גם את האם וגם את העובר, ומאידך, לידה מוקדמת כרוכה בסיכון לפגות וסיבוכים ליילוד".

בהתייעצות משותפת עם כל המומחים הוחלט ליילד את ג' בשבוע 30 להריון בניתוח קיסרי ועשרה ימים לאחר מכן לנתח את האם להסרת הגידול. לאור הסיכונים הרבים, האם והעובר היו בהשגחה קפדנית על ידי צוותי הדסה 24 שעות ביממה, על מנת לוודא שלא נשקפת סכנה לחיי העובר ולראייה ולשמיעה של האם.

הניתוח הקיסרי בוצע בשבוע ה-30 להריון על ידי ד"ר דורון כבירי, מומחה במיילדות וגינקולוגיה ובהרדמה מלאה, תחת פיקוחו של ד"ר פליקס ציביסלבסקי, תוך שמירה מקסימלית על שלומה של היולדת. עשרה ימים מאוחר יותר עברה ג' ניתוח נוירוכירורגי שארך שמונה שעות להסרת הגידול במוח על ידי ד"ר מרגולין, פרופ׳ אנדרו קיי וד"ר לב רונין, מרדים בכיר בנוירואנסטזיה.

ד"ר מרגולין סיפר: "הלידה הקיסרית והניתוח להסרת הגידול עברו בהצלחה רבה. האם מרגישה הרבה יותר טוב והתינוק מתחזק מיום ליום. זה היה מקרה לא רגיל שהעמיד אותנו הרופאים עם דילמות וצורך בקבלת החלטות. שיתוף הפעולה בין כל הגורמים בבית החולים שטיפלו בג' היה נפלא ויחד הצלחנו לקבל את ההחלטות הנכונות לאם ולתינוק שלה".

"הרופאים והאחיות ב'הדסה' שיתפו אותי בכל התהליך וגם בקבלת ההחלטות", סיפרה האם הטרייה שבבת אחת עברה שני ניתוחים להצלת חיי בנה. "נכנסתי לניתוח בעיניים עצומות, הרגשתי בטוחה ורגועה, לא היה לי ספק שטובי הרופאים מטפלים בי". לאחר הלידה, תינוקה של ג' טופל בפגייה בראשותה של פרופ׳ סמדר אבן-טוב. לאם ולתינוק שלום.

"שערי צדק": הרופאים הצילו את חייו של גבר שקיבל דום לב מחליטת תה שהכין לעצמו מצמח ההרדוף

משמאל המטופל שהורעל ולידו ד"ר אשר אלעד, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב ב"שערי צדק". "המקרה חייב לשמש תמרור אזהרה לכולנו לסכנות הקיימות בצמח ההרדוף"

במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים הצילו את חייו של גבר ב ן73, תושב העיר, שבעקבות חליטת תה מצמח ההרדוף שהכין לעצמו, עבר דום לב כתוצאה מהרעלה.

הגבר פונה ל"שערי צדק "לאחר שאשתו חשדה כי הוא עובר אירוע מוחי בעקבות בלבול שחש. מיד עם הגעתו למיון עבר בדיקות ראשוניות והועבר לבדיקת CT ולבדיקת MRI, אולם רגע לפני הכניסה ל-MRI עבר הגבר דום לב.

מנהל מחלקת טיפול נמרץ, ד"ר פיליפ לוין, סיפר: "מיד התחלנו בביצוע החייאה ממושכת ולשמחתנו גם חזר הדופק וגם לחץ הדם ותוך זמן קצר הוא חזר להכרה מלאה. הגבר נשאר עם דופק מאוד איטי ונזקק לקיצוב לב ולאור הבדיקות הוחלט יחד עם מנהל טיפול נמרץ לב, ד"ר אלעד אשר, לבצע צנתור לב.

"במקביל, שילוב התלונות של בלבול, בחילות ודופק איטי שחווה הגבר לפני הגעתו, העלו חשד להרעלה", הסביר ד"ר לוין. "תחקרנו את משפחתו על שימוש בתרופות חדשות או על שינוי תזונתי שעשה לאחרונה ומהר מאוד הבנו ממשפחתו ששתה תה חדש שהכין לעצמו מעלים שקטף ברחוב. מיד עלה החשד להרעלת הרדוף".

לאחר התאוששותו ושחרורו ממכונת ההנשמה, זיהה הגבר את העלים ששתה כעלי ההרדוף. "אני חולה סוכרת וחיפשתי עשבים להורדת סוכר. מצאתי ליד הבית עשב שדומה ללואיזה וקטפתי ממנו עלים, טחנתי בבית והכנתי לי תה. לא חשבתי שזה משהו שיכול להרוג אותי", סיפר. רעייתו שליוותה אותו אמרה כי "לא ידעתי שהוא אסף את העלים והכין מהם תה. בבוקר ראיתי שהוא לא מרגיש טוב וחשבתי שמדובר בוירוס, אבל כשהחל לדבר באופן מבולבל, הבנתי שקורה אירוע משמעותי ופיניתי אותו ל'שערי צדק'".

ד"ר אשר אלעד, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב: "צמח ההרדוף מכיל חומר מאוד דומה שיש באחת מתרופות הלב השכיחות, אלא שהוא רעיל הרבה יותר. הרעל משפיע ישירות על שריר הלב. תופעת ההרעלה מצמח הרדוף היא נדירה יחסית אבל מסוכנת כפליים כי היא מקשה על היכולת שלנו לזהות מיידית כי אכן מדובר בהרעלה מהצמח. לשמחתנו, הגבר הגיע מהר ובזמן לבית החולים וכך יכולנו להציל את חייו. מקרה זה חייב לשמש תמרור אזהרה לכולנו לסכנות הקיימות בצמח ההרדוף ולהבנה כי זיהוי מהיר ופינוי מהיר לבית חולים מציל חיים."

רמב"ם: בן 37 התמוטט בביתו, עבר החייאה דרמטית והשתחרר ללא פגע

המטופל (במרכז) יחד עם צוות רמב"ם (מימין לשמאל): יונתן סנה- פרמדיק שפינה אותו ונמנה על צוות החייאה רמב"ם, רמי הייזלר - מנהל יחידת אקמו, ד"ר צבי אדלר - מנתח לב בכיר, עיסאם קראדי - אחראי יחידת כירורגיית לב ושרית אברבוך - אחות אחראית ט.נ לב ברמב"ם. צילום: פיוטר פליטר

כשמ', בן 37 מהקריות, התעורר לפני כחודש במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, הוא לא הבין איך הגיע לשם. הוא לא ידע שימים ספורים לפני כן קיבל שבץ לבבי והתמוטט. בזכות מכשיר האקמו וצוות התפעול שלו ברמב"ם, חזר מ' לחיים וכנגד כל הסיכויים, ללא כל פגע.

"אני לא זוכר הרבה. בעיקר את הלחץ העצום שהרגשתי בחזה", שחזר מ' את האירוע שהחל בביתו. "אני זוכר שהתקשרתי לאשתי, אחר כך אני זוכר במעורפל הרבה אנשים מסביבי ושקיבלתי מכות חשמל. הדבר הבא שאני זוכר הוא שקמתי ברמב"ם. לא הבנתי מה קורה ואיפה אני. סיפרו לי שעברתי דום לב".

מ', שכאמור התמוטט בביתו, פונה בתוך דקות ספורות אל רמב"ם. בדרכו אל בית החולים עבר החייאה וקיבל מספר מכות חשמל. כשהגיע אל בית החולים הורגש דופק חלש והוא הוכנס במהירות אל חדר הצנתורים כשנשקפת סכנה לחייו.

במהלך הצנתור נראה שאחד העורקים המובילים אל ליבו חסום לחלוטין, אולם למרות שהרופאים הצליחו לפתוח את החסימה, מ' לא הצליח להתאושש מהפגיעה ומצבו הוגדר אנוש. על מנת לתת לו את מירב הסיכויים לשרוד את האירוע, הוחלט לחבר את הגבר הצעיר אל מכשיר האקמו (ECMO), מכשיר ייעודי המחליף את פעילות הלב והריאה לזמן ממושך. במהלך שישה ימים שכב מ' ביחידת טיפול מוגבר של מחלקת ניתוחי לב, וליבו הצליח אט אט להתאושש. בתוך שבוע, הוא נותק מהמכשיר והועבר אל יחידת טיפול נמרץ קרדיולוגי.

"בתום כשבועיים של אשפוז ביחידות הטיפול השונות, המטופל שלנו התאושש בצורה מדהימה", סיפר ד"ר צבי אדלר, מנתח לב בכיר העומד בראש צוות האקמו ברמב"ם. "חולי אקמו רבים שמצליחים להתאושש קלינית נשארים תשושים ונזקקים לשיקום ארוך. כאן המטופל השתחרר במצב כללי מעולה, כשהוא אינו סובל מנזק כלשהו. כשמביאים בחשבון את המצב הקשה שבו הוא הגיע אלינו, זה די מדהים".

עם שחרורו של מ' אל ביתו, הוא ביקש להודות לכל הגורמים שחברו יחד להצלת חייו: "הצוותים שהגיעו במהירות לטפל בי ולפנות אותי, הצוותים המטפלים ברמב"ם והמכשור שקיים בבית החולים ולמעשה הציל אותי. הכל קרה כמו שצריך וכל הנסיבות פעלו לטובתי. אני לא יודע על מה להצביע בדיוק: השגחה עליונה, נס רפואי, טיב הרפואה מודרנית או הכל ביחד. אני שמח שאני אחרי זה ומרגיש טוב".

מכשיר ה"אקמו" הינו מכונת לב–ריאה שאותה ניתן להפעיל לפרק זמן ממושך. במכשיר נעשה שימוש במקרים ספציפיים, וברובם קיצוניים, כאשר יש צורך לתת לליבו של החולה או לריאותיו זמן החלמה לצורך התאוששות. בישראל יש כמה מכשירי אקמו בודדים, הניתנים להעברה ממרכז רפואי למשנהו, לפי הצורך. מחלקת ניתוחי לב ברמב"ם פועלת בשיתוף פעולה עם בתי חולים שונים בארץ ומסייעת באמצעות צוות רפואי ייעודי למטופלים הזקוקים לטיפול במכשיר, כפי שהיה גם במקרה הזה. צוות האקמו ברמב"ם מטפל מדי שנה גם במספר מקרים המערבים ילדים צעירים ופעוטות, פעולות המצריכות מיומנות ויכולת להתמודד עם האתגרים הנובעים מגילם הצעיר של המטופלים הללו.

לדברי ד"ר אדלר, על פי הספרות הרפואית, כשמדובר בחיבור של חולי אקמו במהלך החייאה, כ-30% מהמטופלים שורדים את האירועים במצב נוירולוגי סביר. "עם השנים אנו צוברים יותר ויותר ניסיון טיפולי ואיתו גם מגיעים יותר ויותר סיפורי הצלחה", הוא מסכם.

"פדה-פוריה": טיפול שיניים שהסתבך סיכן את חייו של המטופל. ניתוח דחוף שביצע מנהל המחלקה לכירורגיית פה, פנים ולסת, הציל אותו

המטופל וד"ר עימאד אבו אל נעאג', מנהל המחלקה לכירורגיית פה, פנים ולסתות ב"פדה-פוריה". "מדובר במקרה קשה ונדיר, אני נתקל במקרה כזה של חיידק טורף אחת לעשור"

א', בן 53, תושב כפר חיטים, הגיע למלר"ד במרכז הרפואי פדה פוריה שליד טבריה עשרה ימים לאחר שעבר עקירת שן כשהוא סובל מנפיחות בפה, חוסר יכולת לבלוע, קושי בדיבור וכאבים שלא פסקו. הרופא התורן מהמחלקה לכירורגיית פה, פנים ולסתות בדק אותו במלר"ד והתעורר חשד שא' סובל מזיהום של חייק טורף וכי נשקפת סכנה מוחשית לחייו.

ד"ר עימאד אבו אל נעאג', מנהל המחלקה לכירורגיית פה, פנים ולסתות, סיפר: "מדובר במקרה קשה ונדיר, אני נתקל במקרה כזה של חיידק טורף אחת לעשור. איתרנו במהירות את הזיהום וברגע שהובהר שמדובר בחיידק טורף הוחלט על ניתוח דחוף.

"נוצר אצלו זיהום שגרם לנמק בחיתולית השטחית והעמוקה של הצוואר, Necrotizing Fasciitis שנגרם על ידי החיידק הטורף. הנמק הנרחב התפשט מעבר לגבולות הנראים לעין. זיהינו זיהום קשה בהרבה אזורים בפנים, בצוואר ובחלק העליון של בית החזה. רקמות אלו יכולות להיראות לכאורה תקינות למרות שהן כבר פגועות. לכן, הן חייבות לעבור כריתה כירורגית נרחבת. מכאן, השם הציורי 'החיידק הטורף', כאילו העור נטרף ובמהירות. עיקר הסכנה היא לנתיב הנשימה ולמצב של חנק".

החיידק האלים יכול לפגוע באזורים שונים בגוף ועל פי הנתונים, בישראל 25 מקרים של חיידק טורף בשנה. אחוזי התמותה במקרים אלה מגיעים ל-30%.

במרכז הרפואי נערכו במהירות לניתוח דחוף. במהלך הניתוח ביצע ד"ר אבו אל נעאג' פיום קנה הנשימה ומספר הטריות כירורגיות בחלל הפה, בפנים ובצוואר. א' הועבר ליחידה לטיפול נמרץ נשימתי כשהוא מונשם ומורדם. לאחר עשרה ימי אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ, מצבו השתפר וא' עבר לאשפוז במחלקה לכירורגיית פה ולסתות.

כיום אפשר לבשר על הנס שאירע לא', מצבו מוגדר טוב ויציב, הוא נושם בכוחות עצמו ומודה לצוות שהציל את חייו. "רק אחרי הניתוח הבנתי כמה המצב שלי היה קריטי. הצוות עשה נסים ונפלאות כדי להשאיר אותי בחיים", אומר א' וד"ר אבו אל נעאג' מסכם: "אם הוא לא היה מגיע לבית החולים בזמן, הזיהום היה ממשיך להתפשט ומגיע לבית החזה. במצב כזה של זיהום סיסטמי, הסיכוי להציל חיים הוא נמוך".

"סורוקה": נפצע אנושות בתאונת דרכים, נותח וחובר באופן נדיר למכונת לב-ריאה

צוות היחידה לטיפול נמרץ פנימי ב"סורוקה" שטיפל בי' במהלך אשפוזו. "במשך זמן רב נמנעו מלחבר פצועי טראומה למכשיר האקמו שכן מטופלים אלה זקוקים לטיפול במדללי דם המגבירים את הסיכון לדימום". צילום: רחל דוד

באוגוסט האחרון הובהל למרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע י', תושב בית שמש, מנהל בית ספר, בשנות ה-30 לחייו ואב לשבעה ילדים, לאחר שנפצע אנושות בתאונת שרשרת שאירעה בסמוך לצומת שוקת. הוא היה בדרכו לסדנה במדבר יחד עם קולגה, שנהרג באותה התאונה.

י' חולץ מהרכב ופונה לחדר הטראומה ב"סורוקה" במצב אנוש כשהוא סובל  מפגיעה רב מערכתית ופציעה קשה באזור בית החזה. בשל דימום מאסיבי בבית החזה, הוא הובהל לחדר ניתוח ונותח על ידי צוותים רפואיים מהמחלקה לכירורגיית לב-חזה.

בשל חבלות קשות בריאותיו, פיתח י' אי ספיקה נשימתית קשה, הורדם, הונשם וחובר למכשיר אקמו - מכונת לב-ריאה המעניקה טיפול תומך חיים ומיועדת למצבים של כשל קיצוני של מערכות הריאה, הלב או שניהם.

מכשיר האקמו ממלא את תפקידם של הלב והריאות והטיפול בו מיועד רק למי שנמצא בסכנה חמורה לחיים. השימוש באקמו לפצועי טראומה נדיר יחסית ואף מורכב עוד יותר ביחס למחלות אחרות הפוגעות בריאות ובלב.

י' טופל במשך כשלושה חודשים על ידי צוות היחידה לטיפול נמרץ פנימי: פרופ' יניב אלמוג מנהל היחידה, ד"ר אורי גלנטה, ד"ר ליאור פוקס ורופאים נוספים ביחידה עם צוות הסיעוד בראשותה של אילנה פוחיס. תחת הטיפול השתפר מצבו, הוא חזר להכרה, החל לנשום בכוחות עצמו ואינו נזקק לתמיכה במערכות החיוניות.

ד"ר גלנטה, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ פנימי, סיפר על המקרה: "הטיפול היה מורכב, מאתגר ונדיר יחסית. במשך זמן רב נמנעו מלחבר פצועי טראומה למכשיר האקמו שכן מטופלים אלה זקוקים לטיפול במדללי דם המגבירים את הסיכון לדימום - אחד הסיבוכים השכיחים בחולים אלה. מה עוד שפצועי טראומה נזקקים פעמים רבות לניתוחים חוזרים והניתוק מהמכשיר עשוי להיות בעייתי.

"במהלך אשפוזו הארוך, נוצר קשר מיוחד עם משפחתו של י' – הוריו, אשתו וילדיו הקטנים. אני שמח על הזכות לטפל בפצוע כה מורכב ולראות בכל פעם מחדש את ההתקדמות שלו ואת תהליך הריפוי שלא היה ברור אם יקרה על אף המאמץ, האמונה והטיפול המסור והצמוד והליווי הבלתי פוסק של כל הצוות ביחידה".

ממחלקת השיקום ב"סורוקה", מסר י': "אין לי מילים כדי לתאר את המסירות הרבה שחווינו ביחידה לטיפול נמרץ פנימי. הצוות המסור היה שם בשבילנו מהדקה הראשונה ועד לשחרור עם הרבה הבנה ותמיכה רגשית, במקביל למקצועיות רבה. אני מודה גם לד"ר ליאור פוקס והצוות הסיעודי בניהולה של אילנה פוחיס, שלא חסכו מאיתנו העזרה ותמיכה במשך 101 ימי שהותו בבית החולים. על כל זה אנחנו מודים לקב"ה על כל החסד שעשה איתנו על ידי שליחיו הנאמנים".

"מאיר": העובר חולץ בניתוח קיסרי מבטן אמו שעברה החייאה, צנתור, התנדנדה בין חיים ומוות ולבסוף שבה לביתה חובקת את תינוקה החדש

היולדת והרך הנולד ומסביבה צוות בית החולים מאיר שטיפל בה. "היה לנו ברור שצריך לבצע ניתוח חירום בחדר המיון כדי להציל את התינוק". צילום: שאול גולן

במוצאי שבת של 22 בספטמבר האחרון התקבל קוד קצר בבית החולים מאיר בכפר סבא: "קוד כחול במיון - אישה בהריון אחרי החייאה". אל חדר הטראומה בחדר המיון נהרו 40 אנשי צוות, רופאים, אחים וסניטרים, וחיכו לקלוט אותה. תוך כמה דקות התקבלה האישה ההרה, בשנות ה-30 לחייה, כשהיא מונשמת, מורדמת ולא יציבה המודינמית.

ד"ר אחמד כשאן, רופא מרדים, החל מיד בהחייאה דחופה. "היה צורך להמשיך את ההרדמה, לייצב את האישה ולהביא בחשבון שהתרופות שניתנות לה לא ייפגעו בעובר", סיפר. "במקרים כאלה, כחלק מהתהליך ההחייאה, היה צורך לחלץ את העובר שלחץ על כלי הדם הגדולים ולכן הוזעקו גינקולוגים לניתוח קיסרי בהול שהתרחש בחדר הטראומה".

ד"ר אתי פיורה, הגינקולוגית שהוזעקה לחדר הטראומה, סיפרה: "בדקתי בדיקה ראשונית את העובר והערכתי כי מדובר בתינוק בשל עם דופק תקין. היה צורך להוציא את התינוק במהירות האפשרית. ד"ר דימה רוחוביץ', רופא המיון שניהל את האירוע, אמר שאין אפשרות להזיז את היולדת לחדר ניתוח, והיה לנו ברור שצריך לבצע ניתוח חירום מהיר בחדר המיון כדי להציל את התינוק.

"הבנו שהאם עברה הליך של דום לב והחייאה ושאם לא נוציא את העובר מיד, הוא עלול להיות בסכנת חיים ממשית. ברגע שד"ר רוחוביץ' איפשר, התינוק חולץ בניתוח קיסרי בתוך דקות ספורות ואז עבר לידיה של ד"ר צופיה באואר, מנהלת יחידת ילודים, שהעניקה לו תמיכה נשימתית וטיפול ראשוני והעבירה אותו ישירות לפגייה".

לאחר שהעובר חולץ, עברה האישה לצנתור בהול ביחידת הצנתורים. המרדימים ליוו אותה לחדר צנתורים תחת הרדמה. ד"ר גיל בארי יחד עם ד"ר זיאד ג'בארה ביצעו את הצנתור. "לשמחתנו, הצנתור עבר בשקט ובמהירות ומשם הועברה האם לטיפול נמרץ לב", סיפר ד"ר בארי, "אולם, אחרי כמה דקות החל דימום מאסיבי. הוזעקנו למקום, הוחלט להעבירה שוב לטיפול נמרץ כללי ושם התחיל תהליך של מתן דם וייצוב המודינמי".

בתחילת האשפוז שהתה האם בטיפול נמרץ כללי תחת מעקב וטיפול צמודים, כשהיא מתנדנדת בין חיים ומוות. כשהצוות הצליח לגמול אותה מההנשמה ולייצב אותה, עברה לטיפול נמרץ לב, שם עברה השתלה של קוצב שימנע דום לב עתידי. לאחר כשבועיים השתחררה לביתה ולאחר כשבועיים נוספים, שוחרר גם תינוקה מהפגייה.

נושאים קשורים:  נס רפואי,  חדשות,  מגזין,  בתי חולים,  רפואה דחופה
תגובות
אנונימי/ת
27.12.2019, 10:16

יש אלוה-ים.......

אנונימי/ת
27.12.2019, 11:27

כבוד גדול לרופאים המסורים-מלאכים!!!

אנונימי/ת
27.12.2019, 14:13

נסים ורפואות? מקצועיות ,ידע, דבקות במטרה, עבודה קשה, מסירות למטופל הם לא נסים. בשביל יחסי הציבור נסים רפואיים זה בסדר. אנחנו הרופאים - אסור שנאמין בנסים - שמא נתחיל לצפות להם.

אנונימי/ת
27.12.2019, 14:28

כתבה יפה ומרגשת מאד. כל הכבוד.

אנונימי/ת
27.12.2019, 16:19

המערכת קורסת אבל הרופאים עומדים איתן. חשוב לדעת לפרגן. יישר כוח

אנונימי/ת
27.12.2019, 17:03

המקרים האלו מראים שכאשר אנשי מקצוע (סיעוד, רפואה , חובשים פרמדקים וכו)
עובדים באופן איכותי מקצועי ובטוח מתוך מקצועיות אמיתית . וללא רשלנות רפואית , או טעויות רפואיות אז הלקוח /מטופל יכול לשרוד את אשר עובר. מה שאני רואה מהמקרים האלו זה רק הוכחה ידועה לעמדתי שכאשר הסיפורים לא ניגמרים בטוב . זה לא גזרה משמיים. כנראה בשרשרת הטיפול מישהו לא עבד באופן מקצועי ראוי בטוח ואיכותי. כמובן שיש מקרים שגם לארח עבודה מקצועית איכותית ובטוחה וגם לאחר שנעשה הכל הכל הכל האדם לא שרד. אבל שוב. בטיפול איכותי מקצועי וראוי . אלו התוצאות . וכל בעלי סינדרום אלוהים. לזכור . האדם הוא בסך הכל אדם. מעל הכל בורא עולם. האדם הינו כלי שבאמצעותו בורא עולם מאפשר לאדם לטפל . לא לשכוח את זה אפילו לשניה. לכל אלו עם הסינדרום- תסביך אלוהים. רופאים. ומטפלים למיניהם.

אנונימי/ת
29.12.2019, 11:50

זה דווקא נראה שלך יש סוג של תסביך אלוהים. אבל לא התסביך שאתה מתכוון אליו, אלא תסביך מסוג אחר...

28.12.2019, 22:27

כל הכבוד ויישר כוח לכל הצוותים המוזכרים בכתבה וכל אנשי הרפואה העושים עבודת קודש בכל ימות השנה