"ב-2017 היו 43 תלונות על מוהלים שאינם רופאים ו-12 תלונות על מוהלים-רופאים. באותה שנה היו בישראל 75,000 בריתות", כך דיווח אתמול (א') פרופ' אברהם שטיינברג, יו"ר הוועדה לפיקוח על מוהלים ברבנות הראשית, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
עוד בעניין דומה
הוועד דנה אתמול בנושא "מוהלים שמתרשלים ומסכנים חיי תינוקות ממשיכים בתפקידם", לאחר שהח"כים עמר בר לב ומיכל רוזין הגישו ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בקשה דחופה לדיון בנושא.
"אם מוגשת נגד מוהל תלונה לרבנות הראשית או למשרד הבריאות, יש לרבנות סמכות לשלול ממנו את הסמכתו באופן זמני או קבוע, אבל הוא מצידו יכול המשיך לעבוד שכן החוק איננו אוסר זאת עליו", ציינה ח"כ רוזין בבקשה. "מוהלים מבצעים פעולות רפואיות מסוכנות ורגישות על תינוקות בני יומם. איך זה ייתכן כי לאחר שיתגלה כי הם מתרשלים בתפקידים ומסכנים חיי תינוקות, הם יוכלו להמשיך לעבוד כמוהלים?
"כאשר רשיון של רופא נשלל ממנו, חל עליו איסור לטפל בחולים ויש צורך לוודא כי כך נעשה גם במקרה של מוהלים, לפני שיקרה אסון", ציינה ח"כ רוזין.
הוועדה הבינמשרדית לפיקוח על מוהלים, שבראשה עומד פרופ' שטיינברג, מונה עשרה חברים: שלושה רופאים, שלושה רבנים ושלושה מוהלים. אולם, אין כיום חוק שמסדיר את ברית המילה או אף חוק שמסדיר את עבודת המוהלים. בעבר הוצעו מספר הצעות חוק להסדרת עבודת המוהלים, אך אף לא אחת מהן הבשילה לידי חוק. האחרונה הוגשה במרץ 2016 על ידי ח"כ אלעזר שטרן (הצעת חוק המוהלים התשע"ו – 2016) אך כאמור ההצעה נפלה.
בישיבת הוועדה בכנסת דרשה ח"כ רוזין לקבוע חובת הסמכה למוהלים בחוק: "למה ההסמכה והפיקוח וולונטריים?" שאלה רוזין ואמרה: "אפשר לקבוע חובת הסמכה ופיקוח בחוק, או בתקנות או נהלים". לדבריה הצטרף ח"כ עומר בר לב שביקש, "להתקין תקנות וסנקציות, בוודאי כנגד מוהלים לא מוסמכים. לאו דווקא חקיקה, אבל במקרי רשלנות, שיהיו סנקציות".
פרופ' שטיינברג ענה בתגובה כי "הוועדה (בראשותו) בודקת כל מקרה תקלה, הן בעקבות תלונות הורים או אנשים שנכחו בברית, ובין אם המקרה הגיע לבית חולים. אם המוהל רופא, התלונה מגיע למשרד הבריאות. רוב התלונות הן על דימום קל, שגרם לפחד מצד ההורים, ולאחר חבישה, העניין הסתדר ללא תקלה. יש מספר מקרים חמורים יותר בשנה".
עוד ציין פרופ' שטיינברג כי מספר הרופאים המוהלים זעיר – כ-22 מוהלים-רופאים. לדבריו, "350 מוהלים שאינם רופאים מוסמכים ומפוקחים. כך שיחסית, יש יותר תקלות בקרב המוהלים הרופאים. מספר המוהלים שנמצאה אצלם תקלה והופעלה כנגדם סנקציה של השעיה - כשלושה-ארבעה בשנה".
הרב דוד צדוק, יו"ר מכון למילה, שנכח בדיון הוועדה, אמר: "לא תמיד דימום זו פשלה של מוהל. לפעמים יש בעיות קרישה. אם מוהל מזהה שהדם דליל, הוא מפנה את ההורים לרופא לבדוק אם יש בעיה. ישבתי בקורס טר"ם והצלה למצבי חירום עם אחים ואחיות ורופאי חדר מיון והם אמרו לי שבבריתות הם לא מבינים שום דבר. יש מה ללמוד וכדאי להניף את הידע של המכונים. הרבנות תסמיך רק מי שלומד במכון. לומדים אצלנו על המבנה האנטומי, מושגים בחבישה ומבחנים פנימיים".
ח"כ מיכאל מלכיאלי הציע "לתת לאנשי המקצוע ברבנות הראשית להמשיך לנהל. גם הם מבינים שנשמה של ילד זה לא משחק". אחת האמהות, שהופיעה בפני הוועדה, סיפרה מנסיונה האישי: "לפני שנה וחצי ילדתי בן. בדקתי שהמוהל ברשימת המוסמכים. שלושה ימים לאחר הברית הופיעו פצעים. חשבנו שזו תפרחת חיתולים. אני אמורה לא לסמוך על מוהל שמופיע ברשימה? בבדיקת דם ודיקור מותני לתינוק התברר שהתינוק נדבק מהרפס מהמוהל שעשה מציצה בלי חציצה. הילד היה יכול למות. התלונה שכבה ולא נעשה כלום. לאחר שלושה חודשים עוד לא דיברו עם המוהל והוא המשיך למול".
עו"ד אלה סקעת ממכון עתים ביקשה לחייב את המוהלים בביטוח מקצועי. בתגובה להצעתה אמר פרופ' שטיינברג: "זה לא חלק מהדרישות שלנו, אין לנו יכולת לחייב, אבל אנחנו מאוד ממליצים. גם רופא יכול לעבוד ללא ביטוח. אין מקצוע חופשי שיש בו חובת ביטוח. אם הכנסת מחוקקת חוק שמחייב מוהל להיות מבוטח, שום חברת ביטוח לא תבטח מוהלים בחו"ל וזה יהיה תירוץ מצוין להפסיק בריתות בחו"ל".
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יואב בן צור סיכם: "אולי צריך לבדוק איך לתת יותר שיניים לוועדה לפיקוח על המוהלים. לעקוב שאם מוהל הושעה, שאכן הוא לא ממשיך לעשות בריתות, וגם לפרסם באתר שמות של מוהלים שהושעו, גם אם הם לא מוסמכים. יכול להיות שאפשר בתקנות לשפר את המצב. נבוא בדברים עם השר לשירותי דת".