הרפואה המערבית מבוססת על עובדות מדעיות ולפיכך, מה שהבריות והתקשורת הפופולרית מכנים פעמים רבות "נס רפואי" אינו אלא תוצאה של עבודה מסורה ומקצועית של הצוות הרפואי. בתחקיר שערכה עפרה מהודר, בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה  ותואר שני במדעי הרפואה מאוניברסיטת תל אביב, כמעט ולא מצאה אזכור בכתבי עת מדעיים לנושא "נס רפואי". בספריה הלאומית המדעית של ארה"ב הצליחה מהודר למצוא רק מאמרים ספורים שבכותרתם הופיעה הכותרת עם המילה miracle, אחד מהם התפרסם בכתב עת להיסטוריה של הרפואה.

במאמר שנשא את הכותרת "הרופא היה מופתע, או: איך מאבחנים נס", סקרו החוקרים 600 נסים שתועדו בארכיונים של הוותיקן, ועברו קנוניזציה (הוכּרו כקדושים). הם מצאו ש-95% מהאירועים שקיבלו מעמד רשמי של נס בין המאה ה-17 למאה ה-2 היו אירועים רפואיים ובכולם נדרשה עדות של רופא על מנת לאשר את הפרוגנוזה הגרועה שהיתה צפויה קודם לחולה ואת התדהמה לאור הריפוי המפתיע. "אם כך", כותבת מהודר, "מסתבר שאפילו בוותיקן, במאה ה-17, כאשר הנס היה מיוחס להתערבות של אלוהים, את האישור של הנס היה צריך לתת רופא".

חג החנוכה, שמציין את נס המלחמה ונס פך השמן, הוא הזדמנות טובה לחזור אל המקרים הרפואיים, שבזכות עבודה מקצועית, יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה והרבה מאוד תושיה ונחישות, הצליחו רופאים ואנשי צוות רפואי לרפא, להציל חיים ולזכות את המקרים הללו בכותרת "נס רפואי". הנה תשעה מקרים שטופלו בבתי החולים בישראל בשנים האחרונות:

"פדה פוריה": עבר 25 אירועי לב בתוך שלוש שעות וניצל

 

"הלל יפה": פריקה מלאה בין חוליות הצוואר C6 ל-C7 הסתיימה ללא פגיעה נוירולוגית וללא שיתוק

 

"שניידר": הפעוטה עם קריסת ריאות חוברה למערכת ECMO למשך 68 יום וניצלה

 

"בילינסון": אישה עיוורת חזרה לראות לאחר השתלת שן בעין

 

"זיו": גלעין אפרסק שנבלע בשלמותו ונבט בוושט של בן 12 חולץ בשלום

 

"הדסה": ניתוח וטיפול בטכנולוגיה ייחודית הביאו להצמחת עצם לאחר כריתת הגידול

 

"קפלן": שחזור ראשון מסוגו של מיתרי הקול אחרי עשרות שנים השיב את יכולת הדיבור והנשימה למטופלת

 

"וולפסון": בבית החולים אבחנו מחלת עיניים נדירה והצילו ראייתו של התינוק

 

"שיבא": רגע לפני ההפלה, קיבלה חוות דעת מקצועית ששינתה את ההחלטה הגורלית